להיות סתגלתנים חלק ב' – פאסד Facade

train, building, airport-5150747.jpg

שלום לכולם,
היום אנחנו נמשיך במסע שלנו ברחבי ה-design patterns.
בפעם הקודמת דיברנו על Adapter Design Pattern.
והיום אנחנו נדבר על design pattern דומה שקוראים לו Facade

כמו כל הפוסטים בסדר הזאת, גם הפוסט הזה מבוסס על הספר הנהדר Head First Design Pattern

כשדיברנו על ה-Adapter ראינו איך הוא מסוגל להמיר interface אחד ל-interface אחר.
השגנו את זה בג'אווה בכך שהעברנו ל-Adapter את ה-interface שאנחנו רוצים להמיר, וה-Adapter ממימש את ה-interface שאליו אנחנו רוצים להגיע.

גם ה-Facade משנה interface, אבל מסיבה שונה.
הוא מנסה לפשט את ה-interface.
הוא מסתיר את כל המורכבות של interface אחד או יותר מאחורי interface נקי ומסודר

הקולנוע הביתי

לפי שנצלול לפרטים של ה-Facade, נסתכל קודם על המערכת שלו.
הפעם אנחנו לא מדברים על ברווזים (איזה מזל הא?)
אלא הפעם אנחנו נרכיב לנו מערכת קולנוע ביתית כדי שנוכל להתפנק בבית ולראות סרטים באיכות גבוה

ככה נראית המערכת שלנו

זוהי מערכת מאוד מורכבת, כיוון שיש לה הרבה חלקים שמשתתפים.

מבנה המערכת של הקולנוע הביתי שלנו
מבנה המערכת של הקולנוע הביתי שלנו

אז איך רואים סרט (הדרך הקשה)

אז איך באמת אנחנו עובדים עם המערכת המורכבת הזאת?
והכן הנה רשימת הצעדים שצריך לעשות

  1. להדליק את מכונת הפופקורן
  2. להכניס פופקורן להכנה
  3. לעמעם את האורות
  4. להוריד את המסך
  5. להדליק את המקרן
  6. לסמן למקרן שה-input שלו הוא ה-streaming player
  7. לשנות את המצב של המקרן למסך רחב
  8. להדליק את המגבר
  9. לסמן למגבר שה-input שלו הוא ה-streaming player
  10. להעביר את המגבר למצב surround sound
  11. לכוון את עוצמת המגבר לבינונית (5)
  12. להדליק את נגן הסטרימינג
  13. להתחיל לנגן סרט

וואלה כואב הראש רק מלחשוב על כל הבאלגן הזה.
רק כדי לראות סרט הייתי צריך לקחת חצי שעה של הכנה.
אבל איך כל הפעולות הללו נראות מבחינת קוד?

לא יודע מה איתכם, אבל לדעתי שימוש ב6 קלאסים שונים בשביל לראות סרט בודד זה הרבה יותר מדי.
אבל זה לא יגמר פה, מה קורה כשסרט נגמר? איך אנחנו מכבים את הכל? אנחנו נצטרך להשתמש ב-6 הקלאסים הללו רק בסדר הפוך!
ומה יקרה אם נרצה לשדרג את המערכת שלנו, אנחנו נצטרך ללמוד תהליך אחר לגמרי.
לא נחמד

Java
// Prepare popcorn
popper.on();
popper.pop();

// Dim the light to 10%
lights.dim();

// Put the screen down
screen.down();

// Turn on the projector5 and put it in widescreen mode for the movie
projector.on();
projector.setInput(player);
projector.wideScreenMode();

// Turn on the amp, set it to the streaming player, put it in surround-sound mode, and set the volume to 5;
amp.on();
amp.setStreamingPlayer(player);
amp.setSurroundSound();
amp.setVolume(5);

// Turn on the Streaming player and FINALY watch the movie
player.on();
player.play(movie);

אורות, מצלמה, פאסאד!

Facade הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים כאן: עם Facade אנחנו יכולים לקחת מערכות מורכבות ולהפוך אותן קלות לשימוש על ידי מימוש ה-Facade Interface.
ה- Facade Interface בעצם חושף לנו interface אשר הוא קל לשימוש, והוא מחביא את כל המורכבות של המערכת מאחוריו, מבלי שאנחנו נצטרך להתעסק איתה.
אז איך Facade פועל? ובכן:

אז בואו ניצור את ה-Facade של המערכת לקולנוע ביתית שלנו. על מנת לעשות את זה, אנחנו צריכים ליצור מחלקה חדשה בשם HomeTheaterFacade, אשר חושפת מתודות פשוטות לשימוש, כמו watchMovie().

ה-Facade מתייחסת לכל המערכת הקולנוע הביתי כאל תת מערכת, וקלאס הזה קורא למרכיבים של התת מערכת על מנת לממש את watchMovie().

הלקוח של ה-Facade יכול עכשיו לקרוא למתודות בצורה נוחה על מנת להשיג את מה שהוא רוצה, והוא לא צריך להתעסק עם תת המערכת או בכלל להכיר איך היא בנויה.

ה-Facade ישאיר את תת המערכת גלויה ונגישה לשימוש מבחוץ.

חשוב לציין שה-Facade לא מבצע הכמסה לתת מערכת. הוא רק מפשט את ה-interface.
ויתרון נוסף שיש ל-Facade מעבר לפשטות, שהוא מאפשר לנתק בין הקליינט לבין התת מערכת, ובכך מקל על שינויים בעתיד

אז איך נראה הקוד?

קודם כל אנחנו יכולים לראות שאנחנו מגדירים את כל חלקי התת מערכת כשדות של ה-Facade.
ה-Facade מקבל את כל החלקים הללו כפרמטרים בבנאי.

watchMovier() עוקב אחרי אותו רצף פעולות שהיה לנו לפני זה, אבל עוטף את הכל ומסתיר את רצף הפעולות. נשים לב שעבור כל פעולה אנחנו משתמשים בחלק של התת מערכת

וה-endMovie() מכבה את כל חלקי התת מערכת.

Java
public class HomeTheaterFacade {
  Amplifier amp;
  Tuner tuner;
  StreamingPlayer player;
  Projector projector;
  TheaterLights lights;
  Screen screen;
  PoppcornPopper popper;
  
  public HomeTheaterFacade(Amplifier amp,
        Tuner tuner,
        StreamingPlayer player,
        Projector projector,
        Screen screen,
        TheaterLights lights,
        PopcornPopper popper) {
  
    this.amp = amp;
    this.tuner = tuner;
    this.player = player.
    this.projector = projector;
    this.screen = screen;
    this.lights = lights;
    this.popper = popper;      
  }
  
  public void watchMovie(String movie) {
    System.out.println("Getr ready to watch a movie...");
    popper.on();
    popper.pop();
    lights.dim(10);
    screen.down();
    projector.on();
    projector.wideScreenMode();
    amp.on();
    amp.setStreamingPlayer(player);
    amp.setSurroundSound();
    amp.setVolume(5);
    player.on();
    player.play(movie);
  }
  
  public void endMovie() {
    System.out.println("Sutting movie theater down...");
    popper.off();
    lights.on();
    screen.up();
    projector.off();
    amp.off();
    player.stop();
    player.off();
  }
}

הזמן לראות סרט בדרך הקלה

אז בואו נחבר את הכל עכשיו

בשלב הראשון אנחנו יוצרים את כל החלקים של התת מערכת. בדרך כלל קליינט מקבל Facade מוכן כבר והוא לא צריך לבנות הכל בעצמו
לאחר מכן אנחנו נאתחל את ה-Facade עם כל חלקי התת מערכת.
ובסוף אנחנו משתמשים ב-interface הפשוט שלו על מנת לראות סרט.

Java
public class HomeTheaterTestDrive {
  public static void main(String[] args) {
    // initiate components here
    
    HomeTheaterFacade homeTheater =
      new HomeTheaterFacade(amp, tuner, player,
                projector, screen, lights, popper);
    homeTheater.watchMovie("SHAZAM");
    homeTheater.endMovie();
  }
}

הגדרה של Facade Pattern

על מנת להשתמש ב- Facade Patter אנחנו יצרנו מחלקה אשר מפשטת interface של תת מערכת מורכבת.
בניגוד ל-design patterns אחרים, ה-Facade הוא די פשוט. אבל עדיין יש פה אבסטרקציה

ה-Facade Design Pattern מספק לנו interface מאוחד עבור אוסף של interfaces בתת מערכת.
ה-Facade מגדיר interface ברמה גבוהה יותר ומפשט את השימוש בתת מערכת

תרשים UML עבור Facade

עיקרון האי ידיעה – The Principle of Least Knowledge

עקרון האי ידיעה מנחה אותנו להקטין את האינטרקציות בין אובייקטים לכמה "חברים" קרובים.
ההגדרה שלו היא:

דבר רק עם החברים הקרובים ביותר שלך

אבל מה זה אומר בכלל?
זה אומר שכאשר אנחנו מעצבים מערכת, אנחנו צריכים להזהר עם כמות האינטרקציות שכל אובייקט שלנו מבצע.
העיקרון שומר עלינו מלעצב מערכות אשר הרבה מחלקות משולבות אחת בשניה.

איך לא לזכות בחברים חדשים והשפעה על אובייקטים

אוקי, אז איך אנחנו עושים את זה?
העיקרון של אי הידיעה מספק לנו כמה כללי אצבע:
בכל מתודה של כל אובייקט, הוא יכול לקרוא למתודות של:

  • האובייקט עצמו
  • אובייקטים אשר עברו כפרמטרים למתודה עצמה
  • כל אובייקט שהמתודה יצרה בעצמה
  • כל component של האובייקט (יחס של Has-A)

נשמע מאוד נוקשה?
מה הבעיה לקרוא למתודות של אובייקטים שקיבלנו ממתודות אחרות?
הבעיה היא שאנחנו קוראים לחלק של אובייקט אחר, ובכך אנחנו מגדילים את התלות של המחלקה הנוכחית בעוד מחלקה אחרת
בואו נתסכל על דוגמה:

Java
public float getTemp() {
  Thermometer thermometer = station.getThermometer();
  return thermometer.getTemperature();
}

בדוגמה הזאת, אנחנו מקבלים את האובייקט Thermometer ממתודה של station ואז אנחנו קוראים למתודה של Thermometer
אז לא רק שאנחנו תלויים ב-station עכשיו אנחנו גם תלויים ב-Thermometer.
הגדלנו את התלויות שלנו וסיבכנו את המערכת, כי אם Thermometer ישתנה, אנחנו נצטרך לשנות קוד גם כאן.

Java
public float getTemp() {
  station.getTemperature();
}

בדוגמה הזאת אנחנו משאירים את התלות שלנו רק ב-station.
הוא זה שידאג לנו לקבלת הטמפרטורה.

עכשיו בואו נסתכל על דוגמה אשר תסביר איך אפשר להפר כל חוק של עיקרון אי הידיעה

Java
public class Car {
  Engine engine; // engine is a component of Car
  
  public Car() {
    // initialize engine
  }
  
  public void start(Key key) {
    Doors doors = new Doors();
    boolean authorized = key.turns(); // We can call to key methods because we got it as parameter
    if (authorized) {
      engine.start(); // We can call to start() because engine is a component
      updateDashboardDisplay(); // Car method so we can call it
      doors.lock(); // the method start() created doors so it can call its methods
    }  
    
    public void updateDashboardDisplay() {
      //update display
    }
  }
}

פאסאד ועיקרון אי הידיעה

ב-Facade הקליינט לא צריך להכיר את כל חלקי התת מערכת.
הוא לא צריך להיות תלוי בהם
הוא מכיר רק את ה-Facade ותלוי רק בו
ובכך אנחנו שומרים על עיקרון אי הידיעה, ואם התת מערכת משתנה, הקליינט שלנו לא צריך להשתנות בעקבות זה.

סיכום

בפוסט הזה למדנו שכאשר אנחנו צריכים לפשט אוסף של interfcaes בתת מערכת מורכבת, אנחנו יכולים לעטוף את הכל ב-Facade ולחשוף interface פשוט.
ה-Facade מנתק את הקליינט מהתת מערכת, ובכך שומר עליו משינויים בה

מקווה שנהניתים, מוזמים להרשם לרשימת תפוצה בתחתית העמוד על מנת להשאר מעודכנים
וכמו תמיד, אני אשמח לקבל כל הערה, הארה או שאלה שיש לכם

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Scroll to Top